ארכיון מחבר: כרמית רוזן

האשה הזו היתה היום אני

הבוקר היו לי כמה שעות של חסד. כלומר לבד. ולמעשה החסד הוא דווקא הזמן עם הקטנטונת אבל הזמן הזה של הלבד יקר ערך כל כך לאימא, שאפשר ומותר לקרוא גם לו חסד. הייתי בטוחה שאעשה כל מיני דברים מועילים בחלון הזה, ולבסוף אכן עשיתי דבר מועיל מאוד, אם כי לא מה שתכננתי, תרגלתי יוגה, פשוט [...]

אין מלך בישראל

'אלי הירש קורא שירה' הצליח להפתיע ולרגש אותי ביום שישי הזה בקריאה רואה ועמוקה בליבו של קהל יחיד, אשר כתבתי בפרץ לפני כמעט עשור: ממלכות ומלכים-אבות, גוויות ורוחות רפאים משירתו של ויזלטיר, מלחמת טיטאנים ומרי נעורים נשי.

קהל יחיד רבים – טקס ביכורים מתגלגל

לרגל חג השבועות פצחתי בטקס ביכורים קטן קרנבלי, שאליו הזמנתי ועדיין מוזמנים קוראות וקוראים של קהל יחיד, כאלה שקראו וכאלה בפוטנציה (כלומר, כולכןם). הרעיון הוא: קהל יחיד רבים. מתחלפים בתפקידים. אני, הכותבת, קהל יחיד שלכםן. ממענים אלי תצלום של הספר. בקריאה, כאובייקט בחלל, במרחב או צילום בכל מצב צבירה אחר, הקשור לחוויה האישית שלכם עם הספר. [...]

'קהל יחיד' נוסע יחד עם 'פרובינציאלית' לערב ביכורי שירה

סליחה, הפוסט על המיצג יעלה מאוחר יותר… ובינתיים: ספרי החדש, קהל יחיד (הקיבוץ המאוחד, 2013) נוסע יחד עם פרובינציאלית (פרדס, 2012) מאת המשוררת מיטל נסים, לערב ביכורי שירה במכון 'הקשרים' באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מוזמנות ומוזמנים. חג ביכורים שמח!

קיץ הבוקר בהארץ

קהל יחיד רואה אור

קהל יחיד, ספר הביכורים שלי, רואה אור. ביקורות ורשימות מתעדכנות על הספר: אין מלך בישראל: אלי הירש על מרד "מבפנים" בשירה הגברית חזיר בר מעבר לשכונה: יצחק לאור ב"תרבות וספרות" על חיפה ופוליטיות בספר שני סוגים של אומץ: על ספרי השירה החדשים של כרמית רוזן וצביה ליטבסקי מאת טלי לטוביצקי חוטים וחבלים מאת שועי רז שיר ביום: קיץ בהארץ פוחלץ השירה [...]

הדרך לקיבוץ המאוחד

עליתי על הרכבת. זעזועי הקרונות, שיחות בוקר חדות בסלולר ורחש הדפדוף בגיליונות "ישראל היום" שחולקו-נדחפו לכל נוסע, נמזגו לצליל מונוטוני, שהיה מוזיקת הרקע לחיטוט בשירים שלי, במושב שחבשתי-כבשתי במאמץ. מתחת לצפיפות הנוסעים העומדים שנשפו עלי באיבה, נטרו לי גם האותיות וניקבו את עיניי. כעבור שעה וחצי מתישה, הכוללת המתנה מכותרת חיילים לרכבת פרברית בתחנה של [...]

אדריאן ריץ': סדנת אהבה, תרגום

* אני מתעוררת במיטתך. אני יודעת: חלמתי. מוקדם בהרבה, הצלצול החריד אותך מעלי, ישבת אל שולחן הכתיבה שלך שעות. אני יודעת מה חלמתי: חברתנו המשוררת נכנסת לחדרי במקום שבו כתבתי ימים, טיוטות, ניירות פחם, שירים פזורים בכל פינה ואני רוצה להראות לה שיר אחד שהוא השיר של חיַי. אבל אני מהססת ומתעוררת. נישקת את שערי כדי [...]

חבלים ומיתות: טהא מוחמד עלי

מותו של טהא מוחמד עלי בא עלי במקביל למוות אחר במשפחה. מת בן דודו של אבא שלי. המיתות מתערבבות, וגם המשפחות, אלה של בשר ודם, אלה של מילים, צלילים ופנים. שירה היא אחת הדרכים הנדירות לשיבוט עורקים ונימים. אולי יהיו מי שיראו בכך עניין טראגי, אבל את טהא מוחמד עלי הכרתי טוב מבן דודו של [...]

מוזיאון קפקא

לְמוּזֵאוֹן קַפְקָא הִתְנַכַּרְתִּי. הָלַכְתִּי לַבַּנְק וְלַמִּשְׁטָרָה.