ארכיון קטגוריה: תרגימא

אדריאן ריץ': סדנת אהבה, תרגום

* אני מתעוררת במיטתך. אני יודעת: חלמתי. מוקדם בהרבה, הצלצול החריד אותך מעלי, ישבת אל שולחן הכתיבה שלך שעות. אני יודעת מה חלמתי: חברתנו המשוררת נכנסת לחדרי במקום שבו כתבתי ימים, טיוטות, ניירות פחם, שירים פזורים בכל פינה ואני רוצה להראות לה שיר אחד שהוא השיר של חיַי. אבל אני מהססת ומתעוררת. נישקת את שערי כדי [...]

ביום שבו הוכרזה המלחמה

הוא הגיע ביום שבו הוכרזה המלחמה, מלווה בשני שוטרים הודים נושאי נשק כבד. הם באו אחרי-הצהריים בין שני ממטרים של גשם. ישבתי אז על המרפסת והאזנתי, כפי שלעתים כה קרובות בחרתי ברגעים של סערת נפש, לסימפוניה בסול מינור של מוצרט. ראיתי אותם מתקרבים באיטיות לבונגלו שלי, בעקבותיהם תהלוכה שקטה וחמורת-סבר של תלמידים ומורים. סולם המינור [...]

שדיים / צ'ארלס סימיק

אֲנִי אוֹהֶבֶת שָׁדַיִם, קָשִׁים וּמְלֵאִים, שָׁדַיִם, מְאֻבְטָחִים בְּכָפְתּוֹר. הֵם בָּאִים בַּלַּיְלָה. מִשְׁלֵי-הַשּׁוּעָלִים שֶׁל הַקָּדְמוֹנִים שֶׁכָּלְלוּ אֶת הַחַד-קֶרֶן דָּחְקוּ אוֹתָם הַחוּצָהּ.                                                 פְּנִינִיִים, כַּמִּזְרָח שָׁעָה לִפְנֵי עֲלִיַת הַשֶּׁמֶּש, שְׁנֵי תָּנוּרִים שֶׁל אֶבֶן הַחָכְמָה הַיְּחִידָה שֶׁשָּׁוֶה לִטְרֹחַ עֲבוּרָהּ. הֵם נוֹשְׂאִים אֶת הַפְּטָמוֹת. חֲרוּזִים שֶׁל אֲנָחוֹת לׁא נִשְׁמָעוֹת, הֲגַאֵי תְּנוּעוֹת שֶׁל בְּהִירוּת טְעִימָה                                                         עֲבוּר בֵּית-הַסֵּפֶר הַקָּטָן הָאָדׁם שֶׁל פִּיּוֹתֵינוּ. בְּכָל [...]

הרפתקאות נוספות של צ'ארלס סימיק

הֲאִם צַ'ארְלְס סִימִיק שֶׁלָּנוּ מְפַחֵד מִן הַמָּוֶת? כֵּן, צַ'ארְלְס סִימִיק מְפַחֵד מִן הַמָּוֶת. הֲאִם הוּא כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכַּיו וּמִתְפַּלֵּל לַחֲיֵי נֶצַח? לֹא, הוּא עָסוּק, מְצַיֵּר וַלֶנְטַיִן בְּצֶבַע. חִוֵּר כְּמוֹ בָּצָל שֶׁאַךְ זֶה נִקְצַץ, הוּא מוֹנֶה אֶת הַעֲוְלוֹת שֶׁבִּצַּע. הַמַּצְפּוּן שֶׁלּוֹ, הֲאִם מַטְרִיד אוֹתוֹ מְאֹד? רַק כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹלֶה עַל מִשְׁכָּבוֹ לִמְנוּחַת הַלַּיִל. לְהָבוֹת הַגֵּיהִנֹּם, הֲאִם הוּא [...]

עם פקוע הבית / אדריאן ריץ'

הנה התרגום שיצא תחת ידי, לאחר שהשיר נחבש על ראשי בשעות הקטנות אמש. ובעקבותיו (אם תגללו) שפן שהוציא פתאום מהכובע ערן צלגוב כששלח אלי את הטקסט לאחר עריכה מחוננת. לערן תודה. * מָה אִם הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לָךְ שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּךְ הוּא יַבֶּשֶׁת זוֹ שֶׁל הַהוֹמְלֶס שֶׁל יְלָדִים שֶׁנִּמְכְּרוּ     נִלְקְחוּ בְּכֹחַ הוּבְלוּ מֵאֶרֶץ הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהֶם הוּמְתוּ עַל-יְדֵי הָאִמָּהוֹת [...]

מקבת בשנטיניקֵטַן

סוף פרק 4 מתוך "כרוניקות חטופות של זמן: זיכרונות אישיים משהותי בבנגל (1936-1947)" אלכס ארונסון מבקר אחר שהזכיר לי את הבּבּוּן אוהב-הספרים היה המרשל צ'יאנג קאי שק שמסיבות עלומות הופיע יום אחד בנווה-השלום* בחברת אשתו. …מלווה באנשי חרש נושאים נשק כבד, נכנס לספריה. אולי כיוון שהיה זה האתר הקריר ביותר במתחם, הוא בוודאי לא חיפש [...]

כרוניקות חטופות של זמן

מתוך "כרוניקות חטופות של זמן", זיכרונות אישיים משהותי בבנגל (1936-1947) – אלכס ארונסון פתיח לפרק 4 וקטע מאותו פרק עצמו. נווה-שלום המצוי בפינה שכוחת אל של מערב בנגל, אך טבעי כי ימשוך אליו תהלוכת תמהונים אשר עינם לא חזתה במשורר*, או את מי ששואלים את ליבם להתוודע לאתר שמטפח את אמנויות השלום דווקא בעיבורו של [...]

כלכותה, טאגור, והגננת העבריה הראשונה שאהבה את אימא הודו

  בטאגור נפגשתי לפני 6-7 שנים, כשבחנות ספרים קטנה בכלכותה נתקלתי בספרון הדקיק שלו "My Childhood Days", בצמוד לספר שירים. אני זוכרת שקניתי בהתלהבות והוא אכן היה בן-לוויה שאפשר לסמוך עליו ברחובות ההזויים של כלכותה. כששבתי הביתה כעבור כמה חודשים, הפרק הראשון היה לניסיון התרגום השני שלי, כלומר הבא בתור לספר בישול איורוודי, שבו נעצרתי [...]

לבדר את הכנרית

צ'ארלס סימיק נוֹצוֹת צְהֻבּוֹת, הֲאִם בֶּאֱמֶת אַתְּ מְצַיֶּצֶת לַשּׁוֹטֵר הַשְּׁכוּנָתִי? חִדְלִי. הַפְנִי אֶת מַבָּטֵךְ הָעַצְבָּנִי לְדֶלֶת חֲדַר-הָאַמְבָּט הַפְּתוּחָה הֵיכָן שֶׁאֲנִי מְסַבֵּן אֶת גַּב אַהוּבָתִי וּמֵנִיחַ עַל כְּתֵפָה אֶת סַנְטְרִי כָּךְ שֶׁאוּכַל לַעֲשֹוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר לְשָׁדֵיהָּ וּלְמִפְשָׂעַתָּהּ. שִׁירִי. כְּנָפַיִיךְ רַפְרְפִי כְּאִלּוּ אַת מוֹחֵאת כַּפַּיִם, וָלֹא, אַשְׁלִיךְ אֶת תַּחְתּוֹנֵי הַסְּלִיפּ שֶׁלָּהּ עַל כְּלוּבֵךְ הַמֻזְהָב.  מאנגלית: כרמית רוזן