ארכיון קטגוריה: שירים

קיץ הבוקר בהארץ

קהל יחיד רואה אור

קהל יחיד, ספר הביכורים שלי, רואה אור. ביקורות ורשימות מתעדכנות על הספר: אין מלך בישראל: אלי הירש על מרד "מבפנים" בשירה הגברית חזיר בר מעבר לשכונה: יצחק לאור ב"תרבות וספרות" על חיפה ופוליטיות בספר שני סוגים של אומץ: על ספרי השירה החדשים של כרמית רוזן וצביה ליטבסקי מאת טלי לטוביצקי חוטים וחבלים מאת שועי רז שיר ביום: קיץ בהארץ פוחלץ השירה [...]

מוזיאון קפקא

לְמוּזֵאוֹן קַפְקָא הִתְנַכַּרְתִּי. הָלַכְתִּי לַבַּנְק וְלַמִּשְׁטָרָה.

אוהל

חלום בקהיר

הוּא שִׁוַּע לַחֲיֵי נֶצַח, אֲבָל נֶפְטִיס, אֵיךְ הוּא מַרְקִיב שָׁנִים אֲרֻכּוֹתבַּמּוּזֵיאוֹן,תָּלוּי מוּל רִפְיוֹן הַמַּבַּט שֶׁל תַּיָּרִים נִבְעָרִים בְּפָנִים מֻלְבָּנִים שֶׁל מִי שֶׁהִפְרִיעוּ אֶת שְׁנַת הַמָּוֶת שֶׁלּוֹ, מְפַהֵק וּמַרְכִּין רֹאשׁוֹ בִּמְבוּכָה,לֹא כָּךְ דִמְיֵן אֶת הַמְלוּכָה הָאַלְמוֹתִית עַל הַעַם הַמִּצְרִי. מַסָּעוֹ לַשְּׁאוֹל הִשְׁתַּבֵּשׁ, נַד לְעָצְמוֹ בְּתוֹךְ חֲלִיפַת הַלָּבָן הַקְּשׁוּיָה, מְגַשֵּׁשׁ בְּיַדּוֹ הַמְאֻבֶּנֶת אַחַר גַּב חֲתוּלוֹ הָאָהוּבהַנֶּעְדָר מִן [...]

Deutschland über Alles

בֵּין הַגַּנִּים שֶׁל פּוֹטְסְדָאם וְהַמִּזְרָקוֹת – מְקֻשָּׁט פֹּה, אַרְמוֹנוֹת שֶׁהוֹלְכִים בַּהֶם בְּאַנְפִּילָאוֹת עַל הַנַּעֲלַיִם, וְאִינְגוֹ מַזְמִין עַל חֶשְׁבּוֹן גֶּרְמַנְיָה לִרְאוֹת אֶת בֵּית-הַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁל פְרִידְרִיךְ הַגָּדוֹל. וְהִנֵּה לְצִדּוֹ, הַבַּיִת שֶׁבּוֹ הֵרִים טְרוּמָן אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁהוֹרִיד אֶת הַפְּצָצָה עַל נָגָסָקִי. "כָּאן גַּם חֻלְקָה גֶּרְמַנְיָה לְאַרְבָּע", אִינְגוֹ מוֹחֶה מֵעֵינַיו דְּמָעוֹת, "אִם אֲמֶרִיקָה לֹא הָיְתָה מְנַצַּחַת זֶה הָיִינוּ אֲנַחְנוּ, וְלֹא [...]

על העריכה

פעם בכמה זמן בא הזמן הזה, שמציץ חלון ההזדמנויות של ההוצאה לאור. מדובר בהבהוב מתעתע, זדוני כמעט. הוא מבשר שעלי לשוב ולפתוח את המגירות, להפוך את ספריות המחשב במצוד אחר קבצים תועים, ובעיקר לפזר. דפים לבנים מוכתמים כתמי שחור המתיימרים להתקרא שירים על הרצפה, על המיטה. אטבים-מהדקים נשלפים בניסיון להשליט מחזורים מפיסות הנייר המתעופפות כשאני [...]

התנחלות

הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹב שִׁיר עַל בִּילְעִין, שִׁיר מְחֲאָה עַל הַפְקַעַת אַדְמוֹת הַכְּפָר לִבְנוֹת בָּהֵן פַּרְוָר לְמוֹדִיעִין עִיר פַּרְוָרִים, עִיר לְלֹא עִיר, עוֹד חֲדַר-שֵׁנָה שֶׁל תֵּל-אָבִיב.   אֲבָל כְּפִי שֶׁמּוֹדִיעִין אֵינֶנָה עִיר, וּכְפִי שֶׁאֵין בִּילְעִין מוֹפִיעָה בַּמַּפּוֹת אֶלָּא כְּמֻבְלַעַת עֵץ זַיִת יָחִיד בַּחֲזִית הַקַּנְיוֹן הֶחָדַשׁ בַּשְּׁכוּנָה, אֲנִי אֵינֶנִי מְשׁוֹרֶרֶת. סְתָם בָּחוּרָה עִם פְּנַאי   2006.  

צו שמונה

צו שמונה   הוּא מִתְגַּנֵּב לַמַּטֶּה, מְחַדֵּד עִפָּרוֹן מֵיטִיב אֶת הַזּוּם בַּעֲדָשָׁה, מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לִדְאֹג לַתַּעֲמוּלָה בִּפְקֻדָּה. הָאוֹרוֹת קְטָנִים וְנוֹצְצִים מַחַר הַטִּיסָה לְפָּרִיז, סֶרֶט,  הַמַּצְפּוּן שׂוֹרֵט בַּלֵּב, אֲבָל אִישׁ לֹא יָמוּת מִזֶּה, נִרְעָד, חוֹתֵךְ בַּתְּמוּנוֹת.     תמונות   פִּיקְסֶלִים מִתְכַּוְּצִים, קִרְעֵי גַּפַּיִם, נִשְׁחָתִים תַּוֵי פָּנִים, זֶה אִידֵאָה? דָּבָר לְעַצְמוֹ? יְלָדִים, כַּמָּה יְלָדִים מֵתִים מִתְעַרְבֵּל [...]

פרדיסו

פָּרָדִיסוֹ קָשֶׁה לְהַגִּיד. טוֹטוֹ זֶה לֹא אֲנִי. אִם אַלְפְרֶדוֹ הָיָה, הִתְעַוֵּר מִזְמָן, רוֹאֶה שְׁחוֹרוֹת שֶׁעָלַי לְהַקְרִין עַל נְיָר. קַמְצוּץ נְבוּאָה אֵין בַּזֶּה, לִפְתֹחַ דַּף חֲדָשׁ כְּשֶׁהַסִּינֶמָה נִשְׂרָף כָּל שָׁעָה. פְּרֵדָה, לֹא לַחְזֹר לַעֲיָרָה, גַּם זֶה הֻסְרַט, נֶחְתַךְ, אוּלַי נִגְרַס, קֶרַע סְלִיל נִשְׁמָד אוֹטוֹמָט