ארכיון חודשי: מרץ 2009

דברים

     דֶּרֶךְ מְסֻיֶּמֶת לַדְּבָרִים לִרְאוֹת אוֹר,   נְגֹהוֹת. נְפַעֲנַח אֶת זֶה פּוֹלִיטִיקָה, בַּפּוֹלִיטִיקָה    כְּמוֹ בָּאַהֲבָה. לִפְעָמִים דְּמָעוֹת    וְהַמְנוֹרָה כָּבָה. סְלִיחָה, מִישֶׁהוּ כִּבָּה אֶת הָאוֹר.    דְּבָרִים מִתְעַוְּרִים בְּשֶׁקֶט, בִּדְמָמָה.

על 'פואטיקה כאתיקה של הפסיכואנליזה'

הייצוג התל-אביבי לפורום הבינלאומי של השדה הלאקאניאני מצוי בבניין ברחוב מרמורק, שהחושך של מוצאי שבת לא סימן בשום ייחוד. גרם מדרגות דהוי, ישן, הוביל למרתף מעט אפלולי. גברת עם מבטא ארגנטינאי לקחה את הפרטים שלי ושלושים שקלים, וערגליות ותה המתיקו לי את דקות ההתמקמות כשחיכיתי להרצאה, אהה, אז זהו מקדש המעט של מדעי החברה והרוח, [...]

גילוי וכיסוי בווסת

       'התבגרות' ו'גולם' פתוחים זה מול זה בספר הביכורים של אנה הרמן 'חד קרן' (2002). שני השירים עוסקים בהתבגרות נשית, ומנפישים בצל כהה נוסף את המיתוס המוכר בתרבות המערבית של     'The Curse'     לגבי קבלת הווסת. כלומר, הווסת כמחלה, עיוות או סטייה של הגוף הנשי,הנדחית החוצה מן הסדר החברתי. השיר גולם הוא תו עז אחד בצלילים החוזרים [...]

על הזירה האמנית בחיתוליה בחיפה

שני משופשפים, אחד במוזיקה, אחד בשירה, אמרו לי בביטול מרפה ידיים,  "זה פשוט לא יילך בחיפה". מישהו אחר התעניין, שאל עד כמה מדובר בשותפות ערבית-יהודית, ונפח קצת בבוז כשהודיתי שבינתיים הרוחות מצומצמות. לילך ובר מתכננת לכתוב על המיתוס של דו-קיום בחיפה. נראה שזה יישאר רלוונטי. עם זאת, קפה מסדה, על העיצוב האלכסנדרוני שלו (מלשון אלכסנדריה) [...]

רוח-יונה

רוח-יונה   נוֹדֵד רוּחַ-יוֹנָה כְּרוּת שַׁד, עֵת לַיִל, בַּמִּבְצָר   קוֹרֵא לִי לְהוֹסִיף לָלֶכֶת, אֹזֶן לְהַטוֹת   לִנְקֹם נָקָם. רֶצַח מְתֹעָב מְאֹד   הָיָה כָּאן. הַגּוּף הַמְעֻנֶּה כְּרוּחַ   אַבְשָׁלוֹם הַקַּט בִּכְנַף בִּגְדוֹ   מְדַמֵּם רִחְמוֹ עִגּוּלִים כֵּהִים   צְרִי מִלִּים רַעַל בְּאָזְנַי  

זכריני

זכריני למחמוד דרוויש הַמּוֹרָה לְעַרְבִית הִיא הַיִּדְעוֹנִיתשֶׁהֶעֱלְתָה בִּשְׂפַתְךָ אֶת הַגַּעְגוּעִים,אִשָּׁה כָּמוֹהַּ עוֹמֶדֶת וְקוֹרֵאת שִׁירבְּחֶרְדַת דְּמָמָה, מוּזִיקָה גְּדוֹלָה, וְאָנוּיַלְדֵי כָּרְמֶל יָהוּדִי מְסֻבָּכִיםבַּזֶּה, מְשַׁנְּנִים לַבָּגְרוּת בְּעַל-פֶּהוְהִפְלֵאנוּ לְדַקְלֵם, הַתִּשְׁבָּחוֹת,עַרְבִית סִפְרוּתִית כָּזוֹ שֶׁנָפוֹץאִתָּנוּ הַשִּׁיר לְכָל שְׁלוּחוֹת הַמּוֹדִיעִין,כָּבוּשׁ בְּמֵיתְרֵי הַקּוֹל הַמִּתְחַלְּפִים.  מֵבִין? הִיא הִמְלִיצָה עֲלֵינוּ לַצָּבָא.בַּעֲנָף שֶׁל הַמָּדוֹר פָּרַח תַּרְגוּם שִּׁירָה.   השיר ראה אור בגיליון 16 של מטעם.